טיפול בהשמנה בכלים של CBT ומיינדפולנס

מאת: מיכל גרשוביץ

 

בעבודתי בקליניקה נבנית התכנית הטיפולית בהתאמה אישית בשיתוף המטופל/ת. גישת הטיפול ההתנהגותית קוגניטיבית,  CBT((Cognitive Behavioral Therapy וגישת המיינדפולנס מובילות את התהליך הטיפולי.

 

הטיפול מבוסס על הרעיון שכדי ליצור שינוי אצל המטופל/ת יש צורך בשינוי תפיסת המציאות לצד צורך בלמידה ותרגול של התנהגויות חדשות. למעשה, פועלים ליצור שינוי בדפוסי החשיבה (קוגניציה) במקביל לשינוי דרכי הפעולה (התנהגות).

 

 CBTהוא טיפול קצר מועד המתמקד ב"כאן ועכשיו” – כדי לזהות את הקשיים, המצוקות, דפוסי וסכמות החשיבה וההתנהגות שגורמים לרגשות שליליים כגון פחד או כאב.
 

CBT עוזר לפתח דפוסים בריאים דרך תרגול מטלות טיפוליות שמטרתן הגברת הביטחון העצמי, הפחתת הצורך בשליטה ובפרפקציוניזם, הפחתת מחשבות מעוותות ומטרידות והחזרת תדירות ועוצמת הרגשות הלא נעימים עד לרמה של איזון מחשבתי, רגשי והתנהגותי.

 

מיינדפולנס (בעברית קְשִיבוּת) הוא אחד הכלים הטיפוליים ב-CBT. הוא משלב טכניקות מתחום היוגה והמדיטציה, ומתבסס על האמונה כי ההקשבה פנימה מאפשרת לנו לתעל את מחשבותינו ולהפיג לחצים. השיטה פותחה במקורה כדי לטפל בדיכאון קליני, ובהמשך נמצא כי היא יעילה לטיפול בחרדות ובמתחים וכי היא מיטיבה במצבים של אכילה רגשית, הפרעות אכילה ועוד.

 

יישום תרגול המיינדפולנס עוזר להפחית את רמות החרדה על ידי הפניית תשומת הלב לכאן ולעכשיו, ללא שיפוטיות או ביקורתיות ותוך התייחסות לנשימה כעוגן המייצב את התחושה הפנימית.

 

תיאור המקרה שאגולל מספר את סיפורה של מטופלת, נורית (שם בדוי), שהגיעה אליי לפני כשנתיים במשקל התחלתי של 86 ק"ג, וזאת לאחר שירדה 20 ק"ג בעקבות דיכאון שהגיע לאחר שבן זוגה נפטר מסיבוכי ההשמנה.

נורית הגיעה לפגישה הראשונה לאחר התלבטות רבה עם עצמה לגבי המסוגלות האישית שלה לעשות שינוי הן במראה, הן ברמת התודעה והן ברמת ההרגשה.

וכך היא מספרת: "חשבתי שזאת לא הדרך הנכונה, להמשיך להאביס את עצמי. אם אמשיך כך לא אגיע לשום מקום טוב. אם רוצים לחיות טוב אז הדרך הנכונה היא להתחיל בתהליך של תזונה נכונה לחיים בריאים". כלומר, לאחר התלבטויות רבות והימצאות בשלב של קדם הרהור הגיע שלב הרהור ולאחריו ההחלטה לבחור בחיים ולא לשקוע בדיכאון.

בתחילת הטיפול בנינו חוזה טיפולי שהדגיש את החשיבות בהגעה עקבית לפגישות, וביישום שיעורי הבית שיינתנו במהלכן, כדי להשיג את השינוי דרך עבודה קוגניטיבית התנהגותית.

בשלב הבא ביקשתי מנורית להתחיל לזהות את המחשבות שמפריעות לה ביומיום, לפי גישת ה-CBT.

בין המחשבות שהעלתה המטופלת בפניי בתחילת התהליך ובמהלכו היו:

הכללת יתר – "אני תמיד נכשלת ואף פעם לא מספיק חזקה בכל הקשור להתמדה, ובעיקר כשזה קשור לאוכל".

חשיבה דיכוטומית – הכול או לא כלום: "אם אכלתי מספר קוביות שוקולד אז זהו, הלכה לי הדיאטה. אין טעם לכל ההשקעה שלי בתהליך".

חשיבה רגשית – "אני מרגישה שאני לא יכולה להתמודד עם השוקולד שהבן שלי הביא לי מחו"ל. אני ממש מרגישה שאני הולכת להיכשל ולהרוס לעצמי".

העצמת השלילי – בתחילת הדרך היה לנורית קשה מאוד להעיד על עצמה שהיא מוכשרת, יפה, חכמה, נחמדה ועוד. כל פעם שביקשתי ממנה להגיד משהו טוב על עצמה עיניה סטו לכיוון אחר והיה חשוב לה לספר לי כמה היא באמת לא מוצלחת תוך כדי שהיא בוכה.

קפיצה למסקנות – "אין סיכוי שאצליח לרדת למשקל של 66 ק"ג, אני מכירה את הגוף שלי – זה לא עבד וסביר להניח שזה גם לא יעבוד".

חייבת / צריכה / רוצה / אסור – "אסור לי לאכול פיצוחים, במיוחד בערב, כי אני לא מצליחה לשלוט על הכמויות".

קריאת מחשבות – לאורך התהליך נורית סיפרה שהיא מאוד נבוכה מהמבטים שנועצים בה עובדי המשרד. היא הרגישה שכולם מצליחים לקרוא את מחשבותיה ושהיא ממש הופכת לשקופה תוך כדי השלת הקילוגרמים הרבים.

מסננת מנטלית – לאחר שנורית ירדה בצורה משמעותית במשקל היא התחילה לשאול את עצמה: "למה מגיע לי כל הטוב הזה?", "איך זה יכול להיות שאני באמת רזיתי?".

מחשבות קטסטרופליות – לקראת סוף הירידה המשמעותית במשקל חששה נורית שהיא מרזה כי היא חולה בסרטן או שיש לה גידול שגורם לה לרזות. מחשבות אלו יצרו דיסוננס בין כל העבודה שעשתה לבין פחד קיומי.

מתן תווית כללית – פעמים רבות עלו משפטים כגון "אני ממש לא מיוחדת, אני כישלון".

לאחר שלב זיהוי המחשבות האוטומטיות הצעתי לנורית להתחיל לערער על מחשבות אלו. במקביל ביקשתי ממנה הוכחות לכך שזוהי אכן המציאות הקיימת. זיהנו יחד שלרוב התשובה שלילית, כלומר, לא נמצאו הוכחות למחשבות הללו, מה שעזר מאוד להתקדם ולהציע מחשבות חלופיות טובות יותר. לדוגמה, המחשבה הכללית שהיא כישלון הוחלפה ל"אני באמת הצלחתי ויש לי מה להציע לסובבים אותי ממגוון היבטים".

נוסף לכך, תרגלנו את כל הקשור לאכילה מודעת באמצעות אחד התרגילים הנבחרים במיינדפולנס, תרגיל הצימוק, שמטרתו להגיע למודעות בכל החושים כדי ליהנות מחוויית האכילה. בתרגיל זה היא התבקשה לאכול את ארוחת הבוקר באופן מודע שמתייחס למקום של בחירה ושל הנאה מהתהליך. כך, לאט לאט, הפכה האכילה לנכונה ובריאה יותר, אכילה מתוך כבוד לעצמה ולמזון בצלחת.

לאחר ירידה של 40 ק"ג ושינוי משמעותי בחייה מתמודדת נורית עם אתגר השמירה על המשקל ועם הדאגות שהשינוי יצר אצלה: מה יהיה בהמשך? איך תצליח לשמור על התוצאות? האם צודקים אלו שאומרים שהיא רזה מדי?

מעבר לכך, בעקבות כמות גדולה של קפלי עור והרניה (שלא טופלה קודם) פנתה לכמה רופאים. שאלתם הראשונה הייתה: "מתי עברת ניתוח לקיצור קיבה, ואיזה?"

גם פה חשבה לעצמה ושיתפה אותי: "רגע, אולי לא הרווחתי את הַצְלָחָתִי באמת…?". הפניתי אותה לתמונות של ה"לפני" ו"אחרי" כדי שתוכל להישיר מבט לרופא ולומר בגאווה אמיתית:
דוקטור, עשיתי את זה לבד!

 

את רוצה לקרא עוד מה לקוחות שלי מספרות – מוזמנת ללחוץ כאן

את רוצה לדעת מה השיטה שלי לירידה נכונה במשקל  - את מוזמנת ללחוץ כאן

ראיון על התמכרות לסוכר אצל פרופסור קרסו  : את מוזמנת ללחוץ כאן